הבסיס התיאורטי

כאשר אדם מגיע לטיפול רפואי, הגוף שלו ברוב המקרים כבר נמצא בדריכות.

עוד לפני שמתחיל הטיפול עצמו, הדופק עולה מעט, הנשימה משתנה, והשרירים מתכווצים.

זו תגובה טבעית של הגוף למצבי אי־ודאות.

 

איך אנחנו יכולים להשפיע על זה?

מערכת העצבים שלנו מושפעת מאוד מהסביבה.

גירויים מהירים, משתנים ורועשים- מגבירים דריכות.

גירויים יציבים, צפויים ואיטיים- מאפשרים למערכת להירגע בהדרגה.

​

כאשר אדם נחשף לאירועים ספיציים בהם יש קצב אחיד ללא שינויים חדים, ללא צורך בקבלת החלטות וללא עומס מידע-

הגוף אינו נדרש להישאר במצב “כוננות”.

ואז המערכת יכולה לעבור בהדרגה ממצב של דריכות למצב מאוזן יותר.

 

מה ידוע ממחקרים?

בתחום הפסיכופיזיולוגיה נעשו לא מעט מחקרים שמראים כי:

סביבה צפויה ויציבה מפחיתה עומס על מערכת העצבים.

כאשר אין צורך במאמץ קוגניטיבי פעיל, הגוף מסוגל לחזור מהר יותר לאיזון.

מדדים פיזיולוגיים הקשורים לויסות מראים גמישות גבוהה יותר במצבים של חשיפה לגירוי רגוע ולא מציף.

 

במילים פשוטות: כאשר הסביבה לא “דורשת” מהאדם להגיב כל הזמן- הגוף יכול להרפות.

VR-TheraFix לא מנסה “להרגיע” דרך שכנוע או דיבור. היא מאפשרת למערכת העצבים להפחית עומס באמצעות: יציבות תחושת תחימה, היעדר הצפה, והיעדר דרישה לפעולה.

זהו ויסות דרך מבנה הסביבה, ולא דרך מאמץ מודע של המטופל.